המרחב האקוסטי הינו אחד מהנכסים התרבותיים המשמעותיים בסביבתנו. לכל מקום חתימה אקוסטית ייחודית משלו שנוצרת ממכלול של צלילים ממקורות דוממים, ביולוגים ומכאניים. היא מהווה השראה לכתיבה של יצירות מוסיקליות ומהווה חלק משמעותי מחוויית הטבע המקומי. לא בכדי “האביב הדומם” היה אחד מספרי היסוד בבניה של תודעת התנועה הסביבתית (רייצל קרסון, 1962). בהרצאה נלמד להתבונן על מרחבים אקוסטיים מארצנו. נכיר כיצד המחקר לומד אותם וכיצד להקשיב לקריאות הביולוגים ובפרט המיינה והשחרור.

אסף בן דוד הוא דוקטורנט לאקולוגיה תושב כפר שמואל, עוסק בחינוך להיכרות אינטימית עם הטבע, מעביר סדנאות גישוש, כתב את הספר ״מגדיר עקבות ישראלי״.

—

הפסיכואנליטיקאי הצרפתי פליקס גואטרי מציע להתייחס לאקולוגיה בגישה פמיניסטית של דאגה וסולידריות. הפילוסופית ג׳יין בנט מציעה להסיט את נקודת המבט מהחוויה האנושית של הדברים אל הדברים עצמם – ׳החומר הרועד׳, האקולוגיה הפוליטית של הדברים וההכרה במארג המורכב של הכוחות המשפיעים על תהליכים ואירועים בעולם.

מתוך העיסוק בתופעת המינים פולשים ובהשפעת תיאוריות אלו ואחרות, הפרפורמנס יתבסס על חומרים מתוך היצירה ״ציידות החגבים העצובות״ וישאף ליצור סיטואציה שבה מיטשטשים בהדרגה יחסי הכוחות שבין האנושי והמעבר-לאנושי – בין האמנית, ציפורי המיינה והישות הממוחשבת.

״In this interconnection of embodied being and environing world, what happens in the interface is what is important.״
(Don Ihde)

יפעת זיו היא אמנית קול-סאונד, מלחינה, מאלתרת ויוצרת רב-תחומית. היא משלבת עבודה קולית עם אלקטרוניקה, הקלטות שטח וטקסט ליצירת עבודות הנובעות מתוך מחקר של הקול האנושי, אקולוגיה אקוסטית, טכנולוגיה ופרקטיקות הקשבה.

—

בית התה הוא גלריית סאונד פרי שיתוף פעולה בין מרכז מעמותה לבית הנסן.

צילום: דור קדמי